אז איך עברו עלינו החגים?

הנה תקציר תקופת חגי תישרי - או כמו שקוראים להם כאן -

"the high holidays"

הראשונה שעברה עלינו כאן בקליפורניה.

אז נתחיל מההתחלה -

ראש השנה:

בערב החג ערכנו את הארוחה החגיגית הראשונה בבית החדש. ההכנות לקראת והארוחה עצמה מאוד חיזוק את תחושת הבית. לשימחתנו היה לנו גם אורח - אלכס שעובד עם אבא ובא מצרפת ובשבילו האירוע לדבריו הזכיר לו את הארוחות המשפחתיות של מישפחתו בצרפת אליה הוא מתגעגע מה שגרם לנו עוד יותר לחוש שהצלחנו ליצור אוירה של ביחד, של מסורת ושל משפחה - וזאת הייתה הכוונה.
לשמחתינו החגים כולם (חוץ מיום כיפור) נפלו על סוף שבוע השנה וככה הייתה לנו אוירה אמיתי של חג וגם לאבא לא הייתה בעיה עם העבודה. אז אבא חזר מוקדם וסיימנו ביחד להכין הכל.

השתדלנו להכין שולחן חג עם סימלי החג והאוכל כמובן גם הוא היה בסימן המסורת והחג.

פתחנו את הערב בשירים והסברים על מינהגי החג - לך ולאלכס. אחרי שני שירים הודעת - "מם מם" נחרץ - כמובן שהיית חלק מההכנות ומאוד רצית כבר לאכול את האוכל החגיגי. כמובן שהתחלנו לאכול והמשכנו אחר-כך בשירים.

אז זה היה התפריט:

למנה ראשונה - סלט ירוק עם סלק ואספרגוס מאודים, וגבינת עיזים ברוטב ויניגרט רימונים. הוגש עם חלה מתוקה תוצרת בית. (וכמובן גם תפוח בדבש)

למנה העיקרית - עוף ממולא בקוסקוס ופירות יבשים ודג סלמון עשוי בתנור עם עגבניות וזיתים ירוקים.

לקינוח - קראמבל תפוחים עם גלידה וניל כמובן.

את זללת כהרגלך מהכל בהנאה רבה - כמה כיף לבשל בשבילך!!!

אלכס היה אחראי על היינות - את שתית מיץ רימונים. אז בסיומו של הערב היינו עייפים מובשמים ומרוצים מאוד.
והנה התמונות:

 

ונמשיך ליום החג:
למחרת בבוקר קמנו , התארגנו ושמנו פעמנו לכיוון בית הכנסת. אני חושבת שכבר יצא לי לספר שאנחנו חברים כאן בקהילה רפורמית שנקראת "בית -אל" ומאוד נהנים מהאוירה שם. בכל חג משמעותי יש טקסים במיוחד לפעוטות ולמשפחות שנקראים
"tot services"
הבעיה השנה הייתה רק  שקבעו את שעת הטקסים לפעוטות ל-11:45 בבוקר (כל מי שיש לו פעוט סביב הגיל של עלמה יבין שזו לא שעה מוצלחת), המארגנים הפנימו לפחות והבטיחו ששנה הבאה שה יהיה מוקדם יותר.
בעקבות זאת יצאנו מהבית בסביבות 10:00 בבוקר וכדי להעסיק אותך עד לאירוע הלכנו למגרש המשחקים בפארק היפה שנקרא:
"live oak"
שנמצא ליד בית הכנסת.
והנה כמה תמונות משם (נציין גם שאת הבגדים את בחרת והכפיה היא אילתור בעקבות זה ששכחנו את הכובע שלך בבית, אנשים שפגשנו אכן ציינו שאת מזכירה להם את לורנס איש ערב):

הדגמת כרגיל שאפתנות וחוסר עכבות בנושא הסולמות:

מאוד נהנית לרכב ביחד עם אבא:

ובחרת להתגלש במגלשה גבוהה ותלולה בטירוף, כשאני נכנסתי איתך פנימה נבהלתי מהגובה והמהירות. בפעמים הראשונות התגלשת איתנו ואז התעקשת! להתגלש לבד ונהנית מכל רגע, רק לנו לקח רגע להסכים עם עצמנו שזה בטוח, אבל היה בסדר...

 

המשכנו לבית הכנסת ופגשנו כמה ממכרייך מקבוצת הילדים/אימהות - ארי (שאמא שלו דבי ניהלה את הטקס), אייזיק עם אמא מולי, ברודי והוריו, דינה, אשר ועוד. מאוד התרגשת ונהנית מהשירים אבל לאחר כרבע שעה כבר היית כל-כך עייפה  שפרצת בבכי והחלטנו שזהו - פרשנו בשיא לארוחת ומנוחת צהריים....

למחרת נשאר לנו את יום ראשון להתרגעות, עבודות גינה וחידוש מצברים.

וכמו בכל שנה כעבור 10 ימים הגיע יום כיפור. אבל לא כמו בכל שנה (לשימחתינו) הפעם הוא נפל על יום הנישואים שלנו ועל תאריך יום ההולדת הלועזי של אבא.

אז לאבא כמו כל שנה חגגנו בתאריך העברי (יומיים אחרי ראש השנה - צום ד בטבת), קנינו לו מתנה שני ספרים של דייויד שייבון - הסופר החדש האהוב עלינו, מומלץ בחום!!! ובמקרה הוא גם גר בברקלי, מאוד יהודי ונשוי לישראלית. את מאוד התרגשת מטקס הענקת המתנה (כמובן שקנית אותה איתי ביחד בחנות ספרים מגניבה ברחוב קולג' שיש בה ספרים משומשים במצב מצוין ומחירים מצחיקים).

אז ביום ראשון ה27/9/09 שהיה ערב יום כיפור חגגנו את יום הנישואים שלנו.

יצאנו לטיול משפחתי ופיקניק באגם הנקרא

"horse shoe lake"

שנמצא ליד העיירה

Hayward

מרחק כחצי שעה נסיעה מאיתנו. זה אגם מעשה ידי אגם - מכתש שנחפר ומנקז מי גשמים עם חוף חולי ופארק מסביב.

לקחנו איתנו את האופניים - היה יום שימשי עם טמפרטורה מושלמת של כ-29 מעלות.

פתחנו את הבוקר בנסיעה של כשעה מסביב לאגם:

 

כפי שכבר כתבתי בעבר את מאוד מאוד אוהבת לרכב על אופניים - בעקר כשזה מאחורי אבא!!!

כשהקפנו את האגם ראינו מרחוק את חוף הרחצה:

תוך כדי הנסיעה התרשמנו מכמויות עופות המים - קורמורנים, טבלנים והכי מרשים המון המון שקנאים ואווזי בר:

לאחר בערך שעה, הודעת ממקומך על המושב שמאחורי אבא  בקול נחרץ - "מם מם!!" והבנו שהגיע הזמן לארוחת בוקר.
חזרנו אל האוטו וירדנו לכיוון החוף, על המדשאות הייתה להקה של אווזי בר שניקרו ומדי פעם התעופפו לשחיה באגם - הרגשנו ממש כמו ב"נילס הולגרסן" וחיפשנו מי המפקדת אקה.

 

אחרי הפיקניק עברנו להשתכשכות ומשחקי מים-חול:

אחרי כל זה חזרנו הביתה לשנת צהרים משפחתית.
בערב, לאחר שקמנו רעננים יצאנו ל"ארוחה מפסקת" במסעדה איטלקית שבשוכנה שלנו. בשכונה שלנו יש המון מסעדות, חנויות בגדים, ספרים וצעצועים שרבות מהן הן חנויות יד שניה, חנויות קטנות ועצמאיות ולא של רשתות גדולות וזה מאוד נחמד. הלכנו למסעדה ברגל וכך גילינו שבאותו יום היה פסטיבל אוכל בשכונה שלנו (ידענו עליו ושכחנו) וככה הספקנו לספוג מעט מאוירת הפסטיבל.
המסעדה התגלתה כנהדרת - אוכל מצוין, (מולים ביין לבן, רביולי ממולא בדלעת ברוטב חמאה ומרוה ופסטה עם פרות ים - ממש הזכיר לנו את טוסקנה) זול ובאוירה כיפית, ישבנו במרפסת בחוץ ונהנו ממזג האויר המצוין. קינחנו בטירמיסו לנו ובגלידת וניל לך וחזרנו הביתה.
הלכנו לישון מאוד מהר באותו ערב אחרי יום כל-כך עמוס בחוויות.

למחרת אבא היה חייב ללכת לעבודה וזה היה מאוד מוזר ביום כיפור, לי ולאבא גם היה מוזר שהכל ממשיך לו כרגיל. את ואני הלכנו לבית הכנסת לטקס לילדים ושוב פגשנו את החברים מהקבוצה. הפעם לא היית עייפה כי קמת מאוחר בבוקר ונשארנו לכל הטקס, מאוד התרגשת, בעקר מהתקיעה בשופר ומהההליכה אחרי ספר התנ"ך שהוצא מהארון.

אז ככה חלפו כמעט כל החגים ומי נשאר? סוכות:
על החג הראשון של סוכות אין לנו הרבה מה לספר השנה. תיכננו ללכת לארוחת ערב בסוכת בית הכנסת אך אבא חלה ואחר-כך גם אנחנו אז את ערב החג ורוב השבוע שאחריו העברנו שלשותינו במנוחה בבית.
אבל, בערב שמחת תורה כבר היינו בריאים. שוב הייתה ארוחה בבית הכנסת. קוראים לזה כאן
"potluck dinner"
כל אחד מביא מנה גדולה וכולם אוכלים יחד. אנחנו הכנו לזניה שאת כמובן מאוד אוהבת. אחרי האוכל היה טקס שמחת תורה מותאם במיוחד לילדים עם שירים וריקודים. את רקדת והשתוללת ומאוד התעניינת כשפתחו את ספר התורה לכל אורך החדר, אנשים החזיקו אותו והרבי עבר והסביר מהו כל ספר.
חזרנו הביתה מאוד עייפים אך גם מאוד מרוצים.

אז אלה היו חגי תשרי שלנו השנה - שונים, מעניינים ומהנים למרות הגעגועים.