יום שלישי, 12 בינואר 2010

המשפטים המקסימים שלך






הערב דיברתי עם אבא וסיפרתי לו כמה מהשפטים הנבחרים שאמרת היום. החלטנו שזה הפוסט הכי חשוב עכשיו, המשך תיאורי ההרפתקאות והטיולים יחכו, כי ההרפתקה של התפתחות השפה היא כרגע כל-כך סוערת ומקסימה! את בשטף של כמה מילים חדשות כל יום והתחלת לבנות משפטים של שלוש מילים שהם באמת משובבי נפש (לפעמים עושה חשק להקפיא את הרגע ולשמור על השפה הנהדרת והיחודית שלך)
אז הנה כמה דוגמאות:
אתמול נסענו הביתה בצהריים וראינו משאית גוררת רכב שהתקלקל "אה זה?" שאלת ואני אמרתי "זה רכב שלא יכול לנסוע כי יש לו בעיה והמשאית גוררת אותו למוסך" מהרגע הזה ועד שהגענו הביתה חזרת ואמרת "אוטו בעיה לא" וכמובן עשית תנועות של נסיעה עם כל הגוף.
היום כשקמת משנת הצהריים וראית את הגשם בחלון אמרת "עננים מים גשם" ומיד ביקשת שנשיר את "גשם גשם משמים" ופצחת בריקוד ובמחיאות כפיים.
כשאבא יוצא בבוקר לעבודה את אומרת: "אבא זז ביי" בגלל שאבא שלך אומר הרבה פעמים "אני זז לעבודה" זו הפכה להיות המילה המיוחדת שלך לכך שאבא הלך.
את אוהבת להחביא דברים ולהגיד: "כף איפה?" למשל כשאת מחביאה את הכף שלך באמצע האוכל.
את גם אוהבת ללוות סיפורים בהערות שלך, למשל בסיפור "האריה שאהב תות" את אומרת : "אריה תות הממ (אוכל) אין"
וכשאת משכיבה את בובת התינוקת שלך לישון (עם שמיכה ומוצץ) את אומרת "עלמה בייבי לילה" (כן,יש גם כמה מילים חדשות באנגלית כמו בייבי למשל)"
אז לילה טוב נהדרת שלנו, מחכים כבר לשמוע איזה הפתעות את מכינה לנו למחר...

יום ראשון, 10 בינואר 2010

חוויות סתיו פרק שני - האלווין (ליל כל הקדושים)




אז לקראת סוף אוקטובר הגיע ההאלווין (ליל כל הקדושים) זה בעצם הפורים של האמריקאים, חג שמקורו, כמו רוב החגים פגני כנראה, מין לילה שבו המתים עולים מקבריהם וכולם מתחפשים וקשה להבחין בין השייכים לעולם המתים ולעולם החיים.
הגירסה האמריקאית של ימינו קשורה בעיקר לתחפושות וממתקים וגם למסורת היפה של קישוט הבתים בדלעות מגולפות ולא מגולפות.
כחודש לפני החג כבר החלו ההכנות כאן, כל החנויות מכרו דלעות, כל הבתים היו מקושטים, חלקם בתפאורות אימה שהלכו והשתכללו עם התקרב החג.
אנחנו חגגנו בשתי דרכים מאוד מהנות.
בסוף השבוע לפני החג הייתה יום הולדת שנה למרגו הבת של ג'ולי וג'ון החברים המקסימים שפגשנו כאן. הם גרים קרוב אלינו והקשר התחיל כבר ביולי, כשפגשנו במקרה את ואני את מרגו וג'ולי ב"קולבי פארק" שמאחורי בית החולים. אז עוד לא גרנו בשכונה אפילו, היום הפארק נמצא במרחק 20 דקות הליכה מאיתנו והוא אחד "הקבועים שלנו". ה"קליק" היה מיידי והחלפנו מספרי טלפון ואני מודה מאוד על הרגע הזה כי ג'ולי היא חברה מקסימה ופתוחה וכיף לנו מאוד לבלות איתם.
יום ההולדת נחגג בגן החיות לאוקלנד, שאליו אנחנו מנויים ולבושתי עוד לא יצא לי לכתוב פוסט על ביקורינו שם.  היה בו אירוע לכבוד החג שנקרא
"boo at the zoo"
הוא כלל חלוקת תחפושות, רכיבה חינם במתקנים, האכלת החיות שלכן היו מאוד פעילות באותו יום ועוד.
את בחרת לך השנה תחפושת של ג'ירפה,  מה שמאוד התאים לאירוע, אבל לא רצית ללבוש אותה באותו יום.   מכובע מכבי האש שחילקו באירוע דווקא מאוד התלהבת והלכת איתו רוב הזמן:



אחר-כך המשכת ללבוש אותו גם בבית...



אחר-כך פגשנו את מרגו, ג'ון וג'ולי, ואת הענקת למרגו ליטופים רבים:






טיילנו ביחד בגן החיות וראינו מצוין את הדוב והנמר שקיבלו הרבה אוכל באותו יום:




 

שבנו הביתה עייפים אך מרוצים.

כעבור כמה הימים,  בערב החג עצמו הוזמנו למצעד האלווין שכונתי, טיילנו לנו לאור הירח המלא עם השכנים המקסימים שלנו, ג'קי וג'ון וילדיהם דייויס ואוריון, ואת אפילו ביצעת  את מסורת ה-"טריק אור טרי". אבל, שוב, לא התחשק לך ללבוש את הג'ירפה:)
את הערב סיימנו עם ג'ולי שבאה לאכול איתנו ארוחת חומוס ופיתות תוצרת בית שיצאו מצוין! (זה היה ניסיון ה]יתות הראשון והוא היה מאוד מוצלח) ואפילו זכינו בביקור מכמה בני נוער משעשעים שבאו לצוד ממתקים (לנו היו רק עוגיות שיבולת שועל קצת מבעסות בעיניהן, מזל שג'ולי הביאה לנו כמה ממתקים "אמיתיים")

את הג'ירפה לבשת מאז כמה וכמה פעמים להנאתך, ואתמול אפילו הלכת בתחפושת למגרש המשחקים שליד ביתנו אחה"צ והיית אטרקציה אמיתית!

אז הנה הג'ירפה מאחור וגם לינק לסרט:
http://picasaweb.google.com/Pgazit/AniGiraf#5417205530245351954