יום שבת, 17 באפריל 2010

למה?

קשה לי להצביע מתי זה קרה בדיוק, בערך לפני חודש זה התחיל, בהתחלה אלה היו פעמים ספורות ומהוססות "למה?" זרקת לאויר ולעיתים לא היה ברור על מה ומדוע, מין שאלה כללית קיומית. מיום ליום זה הלך והתחזק ועכשיו כשהדיבור שלך הולך ונהיה שלל משפטים מורכבים זה אחרי זה, את מוצפת שאלות כל הזמן, כמה דוגמאות מהיום:
"אמא, למה אבא עובד בחדר למטה?" "אמא למה הכלב פוחד כשמרימים אותו?" אימא, למה יש פרחים חדשים בגינה?" "אמא, למה צריך לשטוף ידיים אחרי שמנגבים פיפי?"
ואני מנסה כמיטב יכולתי לענות, תשובות קצרות וברורות מצד אחד ומצד שני אינפורמטיביות מספיק, ובדרך כלל כמובן כל תשובה מביאה איתה שאלה חדשה. 
את בהחלט גורמת לי לחשוב על הרבה דברים שלכאורה מובנים מאליהם מחדש, מתנה נהדרת, בייחוד כשיש צורך לפשט את ההסברים, ולפעמים זו פשוט מראה שמשקפת כמה את מבינה את הדברים כפשוטם וכמה ההסברים שלנו יכולים ללקות בחסר. והנה דוגמא מצוינת:
כל פעם ששאלת אותי למה צריך לשטוף ידיים אחרי שמנגבים את הפיפי והטוסיק הסברתי לך שיש יצורים קטנים שלא רואים שקוראים להם חידקים שנמצאים בקקי ויכולים לעשות אותך חולה אם לא נשטוף ידיים. בנוסף לכך שאלת אותי למה מצחצחים שיניים והסברתי שיש בפה חיידקים ושאם לא נצחצח איניים יהיה חור כואב בשן. המסקנה שלך לא איחרה לבוא "אמא, לעלמה יש קקי בשיניים". ואז כבר התפתחה השיחה לכך שיש הרבה סוגים שונים של חיידיקים:)
אין ספק כי לעיתים אני מתעייפת, זו משימה לא קלה להסביר כל הזמן, אבל אני משתדלת מאוד לענות ברצינות וסבלנות גם ברגעים הקשים, את הרי פשוט כל-כך  רוצה ללמוד!
ועוד דבר שהשלב שאת נמצאת בו מלמד אותי ביתא שאת את מה שתמיד ידעתי - יש הרבה מאוד דברים אותם אני לא יודעת ועליהם אין לי תשובות ולשמחתי הרבה יש לי עוד הרבה מה ללמוד! (אחרת היה מאוד משעמם לא ככה?)
אז תמשיכי לשאות עוד ועוד יפה שלנו, ואנחנו נמשיך להתשדל ולענות כמיטב יכולתינו, ללמד וללמוד ממך כל הזמן.



התמונות צולמו בגינה שלנו לפני כחודשיים

יום חמישי, 15 באפריל 2010

בלי חיתולים!!!













יפה שלי, זרם החיים שלנו שטף ממני את הזמן והכוחות לכתיבה בזמן האחרון, ויש כל-כך הרבה לספר. את צומחת ומתפתחת בצורה מופלאה ומהירה, קשה לי לבחור ממה להתחיל, אז אתחיל מאחד השינויים הכי מרגשים שקרו באחרונה - את כבר שבועיים וחצי בלי חיתולים!!! למרות שזה כבר נהיה טבעי אני עדיין מתקשה להאמין.
ההתידדות שלך עם השירותים התחילה בעצם כבר מזמן, לפני כ-8 חודשים, מעט אחרי שעברנו לביתנו הנוכחי קנינו סיר (שאנחנו קוראים לו פשוט "השירותים של עלמה") העמדנו אותו ליד האסלה ובו זמנית הוצאנו מהארגזים את "סיר הסירים". להפתעתינו לאחר הפעם הראשונה בה קראנו את הספר מיד החלטת לנסות וגם עשית פיפי בשירותים שלך. יום אחר-כך כבר עשית קקי בחוץ לבקשתך (על חופו של אגם טמסקל שבשכונתינו) ומאז בערך פעם ביום ביקשת לשבת על השירותים ולעשות פיפי (בדרך-כלל אחרי האמבטיה). אז היה קיץ, אבל לא הרגשנו שאת ממש בשלה לגמילה אלא רק מתנסה והשפה שלך עוד לא הייתה מספיק מפותחת ובמיוחד הרגשנו שרק עברת כל-כך הרבה שינויים ולא רצינו להלחיץ. אחר-כך בא החורף ועכשיו עם בוא האביב פתאום היית מוכנה. אז...לפני שלושה שבועות בערך, כשטיילנו עם לוקה וברברה בגן החיות של אוקלנד. פתאום באמצע השביל הורדת את המכנסיים ואת החיתול והכרזת - אמא פיפי! אני ניגשתי והורדתי לך את הנעליים ואת פשוט קרעת ופישפשת להנאתך באמצע השביל (האמריקאים העוברים והשבים היו קצת מופתעים ועובדת של גן החיות העירה לי שלא מומלץ ללכת יחפים בגן החיות בשל סכנת זיהומים) אבל את ואני וגם ברברה ולוקה היינו גאים מאוד ומופתעים מאוד כאחד. אני הרגשתי כי את אומרת ברור מאוד שהגיעה הזמן. למחרת הלכנו עם קבוצת האימהות של השכונה (עליה עוד יסופר) לאגם טמסקל המפורסם (כנראה שהוא מחובר בקשר ישיר לגמילה שלך מחיתולים), היה יום שמש חמים ומקסים ואת פשוט התרוצצת לך עירומה ועשית פיפי וקקי כאבת נפשך (וכמובן הכרזת על כך כל פעם ובין לבין טיפסת על סככת המציל הריקה לגובה רב ולהשתאות האימהות האחרות שלא לרגילות כמוני לטיפוסייך הנועזים). בדרך הביתה היית רטובה ומלאה בחול, ערומה ומרוצה והחלטתי שנשב בלי חיתול באוטו (זו נסיעה של שתי דקות) ואז כבר ממש נפלה ההחלטה בהתיעצות עם אבא כמובן החלטנו לנסות להיות בלי חיתולים. למחרת רכשנו גם תחתונים לשמחתך והתרגשותך הרבה.
השבוע הראשון  היה מאתגר, היו מדי פעם פיספוסים, להפתעתינו יותר בקקי מבפיפי והיה לך קשה להבדיל מתי את צריכה מה. אני גם הייתי צריכה ללמוד את קאורדינציית העשיה והעזרה. יש לך שני שירותים - האדומים מאיקאה (סיר פשוט, קל ומומלץ) שיושב למטה (השירותים שלנו למעלה) ובא איתנו עכשיו לכל מקום. למעלה יש לך את "השירותים של הגדולים" כהגדרתך, מושב קל ופשוט שאת מאוד אוהבת גם וגם נהנית להוריד אותו ולשים בצד כל פעם לאחר השימוש:)
אז כמובן בשבוע הראשון השתדלנו למצוא את האיזון בין שהיה רבה בבית כדי לא להלחיץ לבין התנהלויות אחרות, עשינו הרבה טיולים בשכונה (את מאוד אוהבת "להשקות" את גינות השכנים), מזל שיש לנו חברים טובים שגרים קרוב, וגם הזמנו אנשים אלינו ככה שכן תיזכי לחברת אחרים למרות "עוצר הנסיעות". 
אחרי כשבוע כבר לא היו פיספוסים וראינו כי את קמה כל יום משנת הצהריים עם חיתול יבש ומיד מבקשת ללכת לשירותים לעשות פיפי. 



עכשיו הגענו למצב המדהים, בו חזרנו לשיגרה רגילה, נסיעות, חוגים, קניות חברים, ואת מסתדרת, אומרת בזמן ונהנית מאוד מהעצמאות החדשה. אנחנו שמים חיתול רק בלילה, כי את עוד קמה רטובה מעט, למרות שמיד את מבקשת ללכת לשירותים ועושה פיפי. לא בוער...
אנחנו גאים בך כל-כך ועוד יותר חשוב, את מאוד גאה בעצמך!
וכן, כנצר מכובד למשפחת פונדק את כבר "קוראת" בשירותים:)



יום ראשון, 4 באפריל 2010

חוויות סתיו פרק שלישי - טיולים "בשכונה" (זנב אחרון מהסתיו)


בחודש נובמבר, הספקנו לערוך כמה וכמה טיולים מהנים בסביבתנו הקרובה, דהיינו לא יותר מ-20 דקות נסיעה מביתנו. הגשמים הראשונים כבר ירדו וכמו בארץ התחיל הירוק...
באחת השבתות נסענו לפארק האזורי טילדן אשר נמצא מזרחית לברקלי ולצפון אוקלנד וגובל באוניברסיטה ובשכונות הצפוניות של ברקלי. (ומאז חזרנו לשם עוד פעמים רבות) התחלנו את הטיול ב:
"Little farm"
זו חווה שנבנתה בשנות החמישים למטרות חינוכיות והיא נמצאת בתוך פארק טילדן. יש בה חיות חווה - תרנגולות, אווזים, ארנבות, פרות, כבשים, עייזם וחזירים (כאן זה בקונצנזוס), היא פתוחה בחינם לקהל הרחב ואפשר להביא מהבית חסה או עלי סלרי ולהאכיל את החיות. אין סק שזה אחד המקומות האהובים עלייך ביותר,השבוע התחלת להגיד "חווה" ואת אומרת כבר הרבה שמות של חיות בעברית ובאנגלית (בדר"כ אחד אחרי השני בתרגום סימולטני ועם הקול הנלווה) ואתמול בערב אמרת פתאום אחרי ארוחת הערב "גן חיות, לא, סגור, לילה" ואחרי מעט מחשבה: "חווה, לא, סגור, לילה". כל-כך כיף איך מיום ליום את יכולה לבטא את עצמך יותר במילים ולשתף אותנו במה שעובר במחשבותייך.

מביקור לביקור את נהיית יותר נועזת בהאכלת החיות, בהתחלה ביקשת שאני אאכיל את כל החיות ואת רק הסתכלת, אחר-כך האכלת את העיזים והכבשים והאווזים, אך הפרות נראות לך מאיימות מדי ועכשיו את כבר מאכילה את כולם בהתלהבות רבה. אז הנה כמה תמונות שלך עם חיות החווה:

 

  

  

 


אחרי הביקור בחווה באותו יום בנובמבר המשכנו לאטרקציה נוספת בטילדן פארק:
 "the steam train"
רכבת קיטור מנייטורית סטייל מחפשי הזהב מהמאה ה-19, שנוסעת דרך נופי מפרץ סן-פרנסיסקו המרהיבים ויערות הסאקויה. לפי התמונות אפשר לראות כמה נהנית:








ועוד אחד לסיום - טיול לבריונס פארק:

עוד טיול סתיו קטן ונחמד בו חצינו את המנהרה שליד ביתנו אל מעבר לגבעות ולמפרץ (נשמע ארוך אבל לוקח 10 דקות) אל אקלים שונה מאוד, יותר קר בחורף וחם מאוד בקיץ ובו יערות אלונים, פרות באחו וגבעות ירוקות (מזכיר למשהו איזה מקום בישראל?) אכן, הרגשנו בבית. היה מקסים ואת נהנית לראשונה בחייך להסתכל במשקפת. זכינו לראשונה גם לחזות בשפע הפטריות המדהים שיש כאן בחורף ולהצטער שאנחנו לא יודעים לזהות כאן כלום, אז לפחות צילמנו אותן:) ונהנו מהאוריה הקסומה שהן הישרו עלינו.
דרך אגב, על הבינדי שבתמונות עוד לא סיפרתי, לפני כ-4 חודשים, את מצאת בארון שלנו את קופסת הבינדים (מדבקה של נשים הודיות שמסמלת את העין השלישית) שהבאתי מהודו לישראל ומשם לכאן במחשבה על פורים עתידיים, ומאז ביקשת אחד כל יום, היו שלל צבעים וצורות שהלכו ואזלו עד שנשארו רק עיגולים אדומים שגם בהם התמדת עד שלאחרונה (לפני שבועיים בערך) נמאס לך. כמובן שבברקלי ממש לא התפלאו:) זה בדיוק המקום להסתובב בו עם בינדי באופן יומיומי.