יום חמישי, 23 בספטמבר 2010

ישראל - סבתא עירית הגיעה

כשנחתנו בישראל סבתא עירית שלך עוד הייתה באוסטרליה עם בן הדוד של אנדי ועם עדעד ושון. את לא התפלאת כי ידעת שהיא שם ודיברת עימה פעמים רבות בסקייפ, השיחות האלה בהן ראית ושמעת לא רק את סבתא אלא גם את אנדי, עדעד ושון ואפילו פעם אחת את סבא אורי של אנדי ריגשו אותך מאוד ועד עכשיו כשאנחנו מדברים עם שלוחתנו בסידני את לפעמים שואלת איפה סבתא עירית. 
שבועיים וחצי אחרינו נחתה גם סבתא בארץ, ואחרי חניה של לילה בגבעת יערים שם התאחדה עם רותם שמאוד מאוד התגעגע אליה ופגשה לראשונה את עומר, הנכד הכי טרי שלה, היא הגיע באוטובוס לטבעון. להתרגשותך לא היה סוף - חזרת ושחזרת אחר-כך שוב ושוב: "סבתא ירדה מהאוטובוס, עם מזוודה גדולה, אבא עזר לה לסחוב את המזוודה - למה?" כשהגענו לבית של סבתא מירה וסבא שלומי בטבעון היית ברקיע השביעי - מוקפת בשלושה סבאים וסבתאות בבת אחת!!!
ושמחתך הייתה רבה ביותר כמובן .
תיק הקואלה והספר שקיבלת במתנה מצאו חן בעיניך מאוד, וקיבלת להפתעתנו בשלוה את העובדה כי סבתא המשיכה עוד באותו היום לרמת יוחנן.


למחרת נסענו לגולן והתאחדנו עם סבתא ושוב עם משפחת פלד וגם עם דיאנה. זו הייתה הפעם הראשונה מאז שהגענו לישראל בה ישנת במקום אחר ולא בבית של סבים בטבעון ולהפתעתנו זה עבר מאוד בקלות, כשדוד כרמי האהוב עליך מאוד ודודה ג'ין הגיעו למחרת לביקור כבר לקחת את כרמי לראות "החדר שלנו". ובקיצור בחושייך הכה בריאים הרגשת שאת במקום שתמיד יהיה חלק ממך ותמיד תהיי בו רצויה.



וכמובן שגם לדיאנה התחברת שוב ברגע ושמחת שתיכן הייתה רבה.





הצלחת אפילו לגרום לסבתא עירית לקחת הפסקה מעבודות הבית, בזכותך היא התפנתה להיות רק איתך ועם רותם ועומר ונתנה לדור ההורים לבשל ולסדר וכולם היו מרוצים מהסידור!

ביום שישי אחר הצהריים התארגנו לעליה לקבר של סבא עמרם, למשפחה שבארץ היה זה ביקור שגרתי שנערך בכל פעם שהם בגולן ולך אמרו כי "הולכים לסבא עמרם" אבא ואני לא הבנו בזמן עד כמה מבלבל המשפט הזה בעבורך, את ציפית לעוד סבא שלא ראית מזמן ומופיע שוב בחייך וכשהגענו לבית הקברות חווית אכזבה גדולה ופרצת בבכי, ההסבר כי רק הגוף של סבא באדמה והנשמה שלו תמיד איתנו גרם לך לבקש שיצא משם כי את רוצה לראות אותו. לאט לאט נרגעת והמשכנו לדבר על סבא אחר-כך ומאז, גם כאן הוא נושא קבוע לשיחות ואת  אוהבת מאוד לראות תמונות שלכם ביחד ולדבר עליו בזמן האוכל כשאת רואה את תמונתו שתלויה במטבח שלנו ולפעמים את פורצת בצחוק וכשאנחנו שואלים מה קרה? את אומרת "סבא עמרם אמר לי משהו מצחיק" או "סבא עמרם דיגדג אותי" וגם לפעמים את שואלת "סבא עמרם עבד עם שופלים? למה סבא עמרם אהב שופלים?"
אז הנה תמונה שלך עם סבא עמרם שאוהב אותך מאוד מאוד



הספקנו גם בהמשך הביקור לנסוע לעין שוקו שמתחת למבוא חמה בו ביקרת כבר בקיץ הראשון לחייך ונהנית מאוד הפעם, האטרקציה המרכזית הייתה הניסוי של דוד כרמי - "האם דגי זהב אוהבים ענבים?" והתשובה - בהחלט כן!!! את דיברת על הנושא עוד הרבה מאוד אחר-כך:)

עוד חזרנו לגולן בהמשך הביקור לזמן איכות עם סבתא ושאר המשפחה ועם טעם לעוד...