יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

טיפול לאבא

זה קרה באחד מערבי השישי לפני חודש,
לאבא כאב הגב האמצעי, אחרי ארוחת ערב, האו נשכב על הספה וביקש שאמא תטפל מעט בגבו הדואב. אמא התגיסה למשימה (ככה זה, כשנחים מהמקצוע יש כוח לטפל במפשחה) ואת צפית בעיניין רב. אחרי שאמא סיימה החלטת כמובן שעכשיו תורך, והנה התוצאה:





מילת היום - כבר לא עומדת בקצב

מאז הפוסט האחרון בסידרה, עברו עלינו ימים סוערים של התפתחות שפה מואצת, כל יום יש כמה מילים חדשות, כבר באמת קשה לעקוב. עברת שלב יפה שלנו, את כבר לא בשלב הכמה מילים והדיבור נהיה כלי התקשורת העיקרי שלך.
מה שמעניין הוא שלמרות זאת לא נטשת את שפת הסימנים שהמצאת ואת ממשיכה לשחלל גם אותה כל הזמן, למשל תנועות של צחצוח שיניים בשביל להגיד מברשת או משחת שיניים, הצלבה של שתי אצבעות בשביל מספריים, תנועות של שירים מחוג המוסיקה שאת רוצה שאשיר לך ויש עוד הרבה ואת כל הזמן ממציאה עוד.

אני בטוח לא זוכרת את כל החידושים, אבל אנסה חלק:

אה זה? אי זה? הכוונה כמובן למה זה? ומי זה? שאת אומרת עכשיו כל הזמן!
דודה עדעד, דודה עתה ודוד- ביום שבת עצרתי איתך בדרך חזרה מהפארק במכירת חצר, האיש הנחמד שמכר נתן לך פרח עדעד וסיפרתי לו שככה קוראים לפרח בעברית ושזה השם של דודה שלך, ואת אמרת פתאום "עדעד דודה" ואחר-כך חזרת על זה כל הדרך הביתה. יותר מאוחר באותו יום התחלת להגיד גם "דוד" ולהצביע על תמונות הדודים השונים שלך. אתמול אמרת "דודה עתה".
לילה - זה התחיל כששרנו שירים עם המילה לילה לפני השינה ועכשיו כל פעם שאני אומרת לך "כבר מאוחר, נלך לישון" את אומרת "לילה"

אין - התחיל מהספר "האריה שאהב תות" את מאוד אוהבת לחזור אחרי אמא של האריה שאומרת "אין תות "

עפה - זה מה שאת אומרת כשאת רואה ציפור. ו"עף" לפרפר.

זז -  זה התחיל מזה שאבא שלך אומר כל בוקר "אני זז לעבודה" ואת התחלת להגיד "אבא זז", ככה במשך היום את נזכרת ומספרת לי שאבא הלך לעבודה. בזמן האחרון התחלת להגיד גם "זזה" על עצמך כשאת הולכת או כשאת רואה ילדה בפארק שהולכת.
 
אפאיה - ככה את רוקאת לפפיה, את שואלת עליה הרבה ומבקשת לראות תמונות שלה.

מאיה - זה התחיל כשהסתכלנו על תמונות שלך עם מאיה נקיבלי. מאז את מבקשת להסתכל על התמונות של מאיה ופפיה. בספר השירים "חלומות שמורים" שאת מאוד אוהבת את יודעת לפי התמונה איפה השיר "מאיה" של שלום חנוך ומבקשת אותו. 


זה מה שהצלחתי לזכור בינתיים, בטח מחר בבוקר תתבסף לה עוד מילה אחת או שתיים.

ובינתיים הנה תמונות שלך שמדגימות את הנחישות שלך לבצע את אחד הרעיונות שצצים בראשך. והפעם - להיכנס לתוך הארון במטבח במקום אחת ממגירות השקיות:




 
 

יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

מה עושים כשמתגעגעים לאבא?



מה עושים כשנתקפים ככה באמצע היום בגעגועים לאבא?
מביאים את הגופיה שמשמת כפיג'מה של אבא מחדר השינה של ההורים אל הסלון ולובשים:







ואז בשימחה ברחבי הסלון רצים:



בערוגת הגינה שלנו

אז אחרי שדיברנו על הבית, הגיע הזמן לספר ולהראות מה מתרחש בגינה.
הגינה הייתה בהחלט אחת הסיבות העיקריות שבגללן החלטנו לשכור את הבית הזה וגורמת לנו לברך על ההחלטה שוב ושוב.
היא מספקת לנו שעות רבות של כיף ועשיה.
היא התחילה כגינה מאוד מוזנחת ולא בטיחותית והרבה עבודה חשפה את הפוטנציאל.

בתמונה הזו אפשר לראות על רקע הילדה השובבה והיפה את ערמות הגזם והעזובה הכללית ששררו בגינה לפני חודשיים:



איפה שעומד הכיסא של אבא עומדת עכישו גינת הירק ומאחוריו התנור לפני השיפוץ.

והנה הפינוי של אחת מערימות הגזם הרבות שאספנו בו אפשר לראות את השתתפותך הפעילה, הוצאנו את השרפרף שלך החוצה להנאתך הרבה:









ואת לקחת כל פעם ענף אחד או שניים והנחת אותם בפח וחוזר חלילה.

והנה שטח גינת הירק שלנו מצולם מהדק שמחוץ למטבח כשהוא כבר מעושב ומפונה אך ריק:




באמצע עומד לבדו עץ התפוח.

והנה גינת הירק מיד לאחר השתילה והזריעה הראשוניות:



וכשבועיים אחר עם הצנוניות שנבטו, הברוקולי, כרוב הניצנים והתרד שגדלו ותוספות של פרחים:





ומהון להון אבא מצא זמן לסיים לשפץ את תנור הלבנים שלפי לו השכן שלנו בנו אותו בשנות החמישים והוא שימש כמשרפה לזבל. אבא שיפץ לו את הארובה ועכשיו הוא תנור למינגול שכבר נחנך כמובן.

אז הנה הוא באמצע השיפוץ:




והנה הוא מוכן:





ומה עוד את עושה בגינה?

את מאוד אוהבת להעביר את כיסא הגינה שלך (שמצאנו כמובן במחירת חצר) ממקום למקום, ולהתמקם למשל ליד הבזיליקום (שכבר כמעט ודעך לחלוטין בשל הקור, התמונה מלפני חודש בערך) או ליד החסה (שעדיין משגשגת)






ויש כמובן את אוטו מכבי האש שלך שאת מאוד אוהבת להיכנס אליו ולצאת ממנו וגם לשחק בתוכו:







וכמובן ארגז החול, עליו כבר סופר:



וחוץ מזה כמובן את מואוד אוהבת לטייל בגינה, לחקור את הצמחים השונים, להריח, לטעום, להשקות, לעשב, לחפור ועוד ועוד, עולם של של גילויים, עיסוקים ורכישת כישורים.

ומה אנחנו כבר אוכלים מהגינה? היום למשל אכלנו בארוחת ערב סלט עם עלי תרד תורקי, בביביס וחסה - כולם מהגינה שלנו, ואת כמובן עזרת לי לקטוף. גם בעישבי התיבול אנחנו משתמשים הרבה - בעירית, בטימין, באורגנו, במרווה וברוזמרין (השאר או בשלבי התאוששות או שנפחו נישמתם:) ויש את עץ הלימון כמובן.

הברוקולי שלנו כבר הוציא כמה פרחים ולשאר הירקות אנחנו מחזיקים אצבעות ובודקים מדי פעם מה שלומם.

אז לסיום,

תמונה מסוף השבוע הקודם כשמשפחת קירמייר באו לעשות איתנו "על האש" בחצר, הנה את אוכלת עם עמית ועומר :





יום רביעי, 4 בנובמבר 2009

הבית שלנו - הרבה השתנה

כפי שאת ודאי זוכרת, כשעברנו לבית הזה לפני כמעט חודשים וחצי גרנו רק בחדרי השינה ובמטבח שגם הוא עוד לא היה לגמרי גמור. לפני כחודשיים הבית כולו עבר לרשותינו (כמעט, על החדר בגראג' עוד עובדים), התחלנו להעביר פנימה רהיטים, רכשנו עוד פריטים בעוד מכירות חצר בעיקר וכמובן שהוא ממשיך כמו כל בית להשתנות כל הזמן...רציתי להראות לך וליקירנו מה עבר על הבית בינתיים.
אז הנה ההתחלה:
סלון בשיפוץ ומחיצת ניילון בינו לבין המטבח.




והשלב הבא, חדרים יפים, נקיים, צבועים ו...ריקים לגמרי! רק את ועגלת הבובות חוקרים את המרחב החדש:








 

ופתאום יש כורסאות וספה שאפשר לנוח עליהן עם אבא, אמא ועם בובת התינוק האהובה:



 

 

ולבית נוספו גם עוד כמה וכמה רהיטים והרבה פינות משחק שלך:







 

 

 

 


וגם בחדר שלך ניתלו התמונות וסודר מדף הספרים, את אוהבת לעלות לחדר להתרגעות עם ספר במיטה או סתם לשבת ולקרוא על התמנון אחרי המקלחת:






 

 






והבית כמובן ממשיך להתשנות כל הזמן איתנו ואת גדלה, מתפתחת ונהיית נהדרת יותר מיום ליום אל מול עינינו.