כפי שכבר ציינתי בפוסט הקודם, החיבור שלך לסבים שלא ראית כל-כך הרבה זמן היה מיידי ומדהים, אני מאמינה שנפלאות הסקייפ עזרו, אבל בעיקר כי את חשה את אהבתם האינסופית אלייך ומקבלת אותה בשימחה רבה.
מהבוקר הראשון בו הגעת עייפה ומג'וטלגת רצית זמן סבים וכמה שיותר. לטאטא את הרחבה בחוץ עם סבתא, לטייל, לקטוף שזיפים, לשמוע סיפורים מסבא, לשכשך בז'קוזי שתוכן במיוחד בשבילך עם שניהם.
להפתעתנו האדירה למחרת הגעתינו, כשאנחנו הלכנו לנו לנמנם בבוקר בשל הג'טלג את לא רק המשכת לשחק עם סבתא בחדוה אלא אפילו נתת לה להשכיב אותך אחר-כך ונרדמת בעצמך לכמה שעות. אנחנו התעוררנו אחר הצהריים ומאוד התפלאנו:)
פחות משבוע אחרי הגעתנו כבר נשארת עם סבתא יום שלם מהבוקר עד הערב, ישנת צהריים בלי בעיה, וכשסיפרתי לך יום קודם כי תישארי עם סבתא כל היום, אמרת באדישות "טוב, בסדר". כאילו זה ממש דבר שבשיגרה. בערב מצאנו אותך במצב רוח מצוין.
בבית של סבים ישנו רוב הביקור כדי לא להוסיף בלאגן לשיגרה שהתבלגנה גם ככה. נסענו ברחבי הארץ אך חזרנו לישו אצלם כל יום, חוץ מהפעמים בהן ישנו בגולן עליהן עוד יסופר. וכך קראת לחדר בו ישנת "החדר שלי" ולמיטה "המיטה שלי" בדיוק כמו כאן באוקלנד.
פעמים רבות ניצלנו את הבייביסיטר ויצאנו בערבים, ואת, גם אם התעוררת לרגע, ראית את סבים וחזרת לישון. ובכלל ישנת מצוין .
הספקת לבלות עם סבתא בים ובבריכה, לאכול עם סבים במסעדות והרבה ארוחות בבית ובגינה (עכשיו כא באוקלנד את מבקשת מאיתנו להוציא את שולחן האוכל למרפסת ולאכול בחוץ בהשראת ארוחות אלה), הרכבת המון פאזלים, יצרת בצבעים שונים ובפלסטלינה, שמעת המון סיפורים ושרתם המו שירים, טיילתם עם פפיה ואפילו הלכתם לסופר. פעמים רבות עשית אמבטיות עם סבים גם.
פיתחתם לכם שפה משלכם עם מילות ג'יבריש כמו "בוניני" וגם "פוניני" ומעניין היה לראות איך עם סבים יש לך שלל התנהגויות ומשחקים בלעדיים ושונים מאלה שיש לך איתנו. פעמים רבות ביקשת להיות עם סבים לבד ושההורים ילכו, כאילו נוצרת לך את הרגעים איתם. עכשיו שאת כאן את עושה אותו דבר כשאת מבקשת לדבר איתם לבד בסקייפ ועל כך עוד יורחב בפוסט חר.
ולסיכוום, מבחינתנו היו אלה רגעים קסומים המדגישים את היופי בקשר הרב-דורי, ולי הייתה תחושה של קשר מיסטי באויר, חיבור פורץ גבולות וזמנים, עמוק ועתיק יומין.
 | |
