יפה שלי, זרם החיים שלנו שטף ממני את הזמן והכוחות לכתיבה בזמן האחרון, ויש כל-כך הרבה לספר. את צומחת ומתפתחת בצורה מופלאה ומהירה, קשה לי לבחור ממה להתחיל, אז אתחיל מאחד השינויים הכי מרגשים שקרו באחרונה - את כבר שבועיים וחצי בלי חיתולים!!! למרות שזה כבר נהיה טבעי אני עדיין מתקשה להאמין.
ההתידדות שלך עם השירותים התחילה בעצם כבר מזמן, לפני כ-8 חודשים, מעט אחרי שעברנו לביתנו הנוכחי קנינו סיר (שאנחנו קוראים לו פשוט "השירותים של עלמה") העמדנו אותו ליד האסלה ובו זמנית הוצאנו מהארגזים את "סיר הסירים". להפתעתינו לאחר הפעם הראשונה בה קראנו את הספר מיד החלטת לנסות וגם עשית פיפי בשירותים שלך. יום אחר-כך כבר עשית קקי בחוץ לבקשתך (על חופו של אגם טמסקל שבשכונתינו) ומאז בערך פעם ביום ביקשת לשבת על השירותים ולעשות פיפי (בדרך-כלל אחרי האמבטיה). אז היה קיץ, אבל לא הרגשנו שאת ממש בשלה לגמילה אלא רק מתנסה והשפה שלך עוד לא הייתה מספיק מפותחת ובמיוחד הרגשנו שרק עברת כל-כך הרבה שינויים ולא רצינו להלחיץ. אחר-כך בא החורף ועכשיו עם בוא האביב פתאום היית מוכנה. אז...לפני שלושה שבועות בערך, כשטיילנו עם לוקה וברברה בגן החיות של אוקלנד. פתאום באמצע השביל הורדת את המכנסיים ואת החיתול והכרזת - אמא פיפי! אני ניגשתי והורדתי לך את הנעליים ואת פשוט קרעת ופישפשת להנאתך באמצע השביל (האמריקאים העוברים והשבים היו קצת מופתעים ועובדת של גן החיות העירה לי שלא מומלץ ללכת יחפים בגן החיות בשל סכנת זיהומים) אבל את ואני וגם ברברה ולוקה היינו גאים מאוד ומופתעים מאוד כאחד. אני הרגשתי כי את אומרת ברור מאוד שהגיעה הזמן. למחרת הלכנו עם קבוצת האימהות של השכונה (עליה עוד יסופר) לאגם טמסקל המפורסם (כנראה שהוא מחובר בקשר ישיר לגמילה שלך מחיתולים), היה יום שמש חמים ומקסים ואת פשוט התרוצצת לך עירומה ועשית פיפי וקקי כאבת נפשך (וכמובן הכרזת על כך כל פעם ובין לבין טיפסת על סככת המציל הריקה לגובה רב ולהשתאות האימהות האחרות שלא לרגילות כמוני לטיפוסייך הנועזים). בדרך הביתה היית רטובה ומלאה בחול, ערומה ומרוצה והחלטתי שנשב בלי חיתול באוטו (זו נסיעה של שתי דקות) ואז כבר ממש נפלה ההחלטה בהתיעצות עם אבא כמובן החלטנו לנסות להיות בלי חיתולים. למחרת רכשנו גם תחתונים לשמחתך והתרגשותך הרבה.
השבוע הראשון היה מאתגר, היו מדי פעם פיספוסים, להפתעתינו יותר בקקי מבפיפי והיה לך קשה להבדיל מתי את צריכה מה. אני גם הייתי צריכה ללמוד את קאורדינציית העשיה והעזרה. יש לך שני שירותים - האדומים מאיקאה (סיר פשוט, קל ומומלץ) שיושב למטה (השירותים שלנו למעלה) ובא איתנו עכשיו לכל מקום. למעלה יש לך את "השירותים של הגדולים" כהגדרתך, מושב קל ופשוט שאת מאוד אוהבת גם וגם נהנית להוריד אותו ולשים בצד כל פעם לאחר השימוש:)
אז כמובן בשבוע הראשון השתדלנו למצוא את האיזון בין שהיה רבה בבית כדי לא להלחיץ לבין התנהלויות אחרות, עשינו הרבה טיולים בשכונה (את מאוד אוהבת "להשקות" את גינות השכנים), מזל שיש לנו חברים טובים שגרים קרוב, וגם הזמנו אנשים אלינו ככה שכן תיזכי לחברת אחרים למרות "עוצר הנסיעות".
אחרי כשבוע כבר לא היו פיספוסים וראינו כי את קמה כל יום משנת הצהריים עם חיתול יבש ומיד מבקשת ללכת לשירותים לעשות פיפי.
עכשיו הגענו למצב המדהים, בו חזרנו לשיגרה רגילה, נסיעות, חוגים, קניות חברים, ואת מסתדרת, אומרת בזמן ונהנית מאוד מהעצמאות החדשה. אנחנו שמים חיתול רק בלילה, כי את עוד קמה רטובה מעט, למרות שמיד את מבקשת ללכת לשירותים ועושה פיפי. לא בוער...
אנחנו גאים בך כל-כך ועוד יותר חשוב, את מאוד גאה בעצמך!
וכן, כנצר מכובד למשפחת פונדק את כבר "קוראת" בשירותים:)
יאואו!!! סחטין לעלמל'ה המתוקה על העצמאות המחודשת! ולהורים המקשיבים הסבלניים והאיכפתיים מספיק להתבונן בבת שלהם, להקשיב לצרכים שלה ולבקשות ולאפשר לה את הסביבה המתאימה להתנסות ביכולתיה המתאימות. גאה בכולכם!!!
השבמחקתודה יקירתי, כיף לשמוע את המילים החמות, תדעי שאני למדתי ולומדת ממך המון ומרגישה כי גם מרחוק את עוזרת מאוד מקרוב ברגעים של התלבטויות ולמידה חדשה (שזה כל הזמן בעצם:)יש לנו מזל שיש לנו חברה כמוך!!!
השבמחקהמון נשיקות