אני מנסה להיזכר במה היה לפני חודשיים יפה שלי וזה לא קל, לפעמים קשה לזכור מה היה גם לפני 3 ימים, לכן אני מאוד שמחה שיש לי את ההזדמנות לכתוב לך, השינויים שאת עוברת כל הזמן הם כל-כך גדולים וכל-כך משמעותיים כך שאת מלמדת אותי כל פעם מחדש את המשמעות של לחיות "כאן ועכשיו" בצורה מאוד ברורה. ולה כל הפתיחה הזאת? כי בהמשך לפוסט על הסיפורים אני רוצה לספר לך על יחסך לשירים היום ובעבר מההתחלה.
מי שמכיר אותי, אמא שלך, טוב, יודע שאני אוהבת לשיר, במקלחת, ולפעמים גם מחוץ לה, עם הדיסקים בסלון, הרדיו באוטו ועוד. מאז שנולדת הייתה לי הזדמנות חדשה ולשמחתי אני גם ודעת בעל-פה די הרבה מילים של שירים ולכן זימרתי לך בכל הזדמנות, תוך כדי הנקה, במנשא ולקראת גיל 8 חודשים בערך טקס ההשכבה שלך הפך להיות הנקה ואח"כ בקבוק תוך כדי שירה ואז פשוט הייתי מניחה אותך במיטה, כבר חצי רדומה, ונשארת לידך עד שהיית נרדמת לגמרי. כמובן שגם אבא, כמו היום, הרדים אותך הרבה פעמים ואז גם הוא היה שר לך (שירים אחרים, בקול אחר, אבל אותו הטקס). כזה היה הטקס עד למעבר שלנו לכאן, לארה"ב (קליפרוניה, אוקלנד, את יודעת). פתאום לא הסכמת בשום פנים ואופן שנשיר לך ואם אבא או אני סתם מזמזמים לעצמנו כשאנחנו איתך (בלי קשר להרדמה) את אומרת מיד - נו נו מאוד תקיף. חוץ מ...כמה שירים שאת אוהבת עכשיו ואת מאוד נהנית שאנחנו שרים לך אותם שוב ושוב ושוב...השיירם כל הזמן משתנים - מה שאהבת היום, בדר"כ כבר פאסה מחר. למשל - לפני חודש "החמור הקטן" היה להיט במשך כמה ימים ואפילו שר איתנו ביחד "איה איה" וזה היה כל-כך כיף לשמוע אותך ממש שרה איתנו פתאום, עכשיו את ממש לא מעוניינת לשמוע את השיר. אז נספר קצת על הלהיטים מהשבוע האחרון:
"הנה באה הרכבת", "בובה ימימה", "הסבון בכה מאוד, "היום יום שישי", כושי כלב קט", "הי גליה", "האוטו שלנו", ו"רוץ בן סוסי", איתו את אוהבת מאוד לרקוד ריקוד רקיעות מקסים ואת זה לשימחתינו אבא צילם:
אך הנה שוב נמשכים השינויים, ובשבוע האחרון את פתאום כן רוצה שנשיר לך לפני השינה, ובעיקר ספרי שירה. יש שני להיטים:
1)" ביאליק לילדים - רוץ בן סוסי". 2) "מיטב שירי מרים ילן שטקליס".
בשניהם את מבקשת חלק מהשירים בשירה וחלק בקריאה.
אז כמאמר שירו של אסף אמדורסקי את "משתנה מיום ליום ומתיפה מיום ליום".
לילה טוב יפה שלנו,
אנחנו אוהבים אותך הכי הכי בעולם.
מי שמכיר אותי, אמא שלך, טוב, יודע שאני אוהבת לשיר, במקלחת, ולפעמים גם מחוץ לה, עם הדיסקים בסלון, הרדיו באוטו ועוד. מאז שנולדת הייתה לי הזדמנות חדשה ולשמחתי אני גם ודעת בעל-פה די הרבה מילים של שירים ולכן זימרתי לך בכל הזדמנות, תוך כדי הנקה, במנשא ולקראת גיל 8 חודשים בערך טקס ההשכבה שלך הפך להיות הנקה ואח"כ בקבוק תוך כדי שירה ואז פשוט הייתי מניחה אותך במיטה, כבר חצי רדומה, ונשארת לידך עד שהיית נרדמת לגמרי. כמובן שגם אבא, כמו היום, הרדים אותך הרבה פעמים ואז גם הוא היה שר לך (שירים אחרים, בקול אחר, אבל אותו הטקס). כזה היה הטקס עד למעבר שלנו לכאן, לארה"ב (קליפרוניה, אוקלנד, את יודעת). פתאום לא הסכמת בשום פנים ואופן שנשיר לך ואם אבא או אני סתם מזמזמים לעצמנו כשאנחנו איתך (בלי קשר להרדמה) את אומרת מיד - נו נו מאוד תקיף. חוץ מ...כמה שירים שאת אוהבת עכשיו ואת מאוד נהנית שאנחנו שרים לך אותם שוב ושוב ושוב...השיירם כל הזמן משתנים - מה שאהבת היום, בדר"כ כבר פאסה מחר. למשל - לפני חודש "החמור הקטן" היה להיט במשך כמה ימים ואפילו שר איתנו ביחד "איה איה" וזה היה כל-כך כיף לשמוע אותך ממש שרה איתנו פתאום, עכשיו את ממש לא מעוניינת לשמוע את השיר. אז נספר קצת על הלהיטים מהשבוע האחרון:
"הנה באה הרכבת", "בובה ימימה", "הסבון בכה מאוד, "היום יום שישי", כושי כלב קט", "הי גליה", "האוטו שלנו", ו"רוץ בן סוסי", איתו את אוהבת מאוד לרקוד ריקוד רקיעות מקסים ואת זה לשימחתינו אבא צילם:
אך הנה שוב נמשכים השינויים, ובשבוע האחרון את פתאום כן רוצה שנשיר לך לפני השינה, ובעיקר ספרי שירה. יש שני להיטים:
1)" ביאליק לילדים - רוץ בן סוסי". 2) "מיטב שירי מרים ילן שטקליס".
בשניהם את מבקשת חלק מהשירים בשירה וחלק בקריאה.
אז כמאמר שירו של אסף אמדורסקי את "משתנה מיום ליום ומתיפה מיום ליום".
לילה טוב יפה שלנו,
אנחנו אוהבים אותך הכי הכי בעולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה