אז זהו, אחרי 8 ימים בלי אינטרנט ועוד תקופת התארגנות אני מתפנה לכתוב את הקורות אותנו בשבועיים וחצי האחרונים,
כבר לפני שבועיים וחצי היינו אמורים לעבור סוף סוף לבית הקבוע והנוכחי, מאוד חיכינו לכך והתרגשנו ומאוד זה בלשון המעטה (תחשבו על לחיות יותר מחודש מתוך מזוודות עם ילדה בת שנה וחצי בבית שכולו ריהוט וינטיג' מפונפן).
אך מה? יומיים לפני המעבר המיוחל, התברר שהם (בעלי הבית והבנאים) לא עומדים בלוח הזמנים, המצב היה מאוד מלחיץ כי היינו חייבים לפנות את הבית הזמני בו שהינו עד אז, בלית ברירה פנינו שוב לאינטרנט ומצאנו חדר (אחד כן) בדירת שני חדרים ללא סלון שלפי המשכיר הייתה אמורה להיות ריקה רק לנו למשך השבוע.
ביום המעבר (שישי בבוקר) בעוד עוז נוסע לפגוש את המשכיר ואני מתמודדת עם עלמה הבוכה והלחוצה בשל האריזות התברר כי הבחור שיקר לנו והוא מתכוון לגור איתנו יחד בדירה כל השבוע. היינו אובדי עצות. מצד אחד מאוד נלחצנו גם כי הוא שיקר וגם כי ממש לא התחשק לנו לגור עם שותף זר...
התחלנו כבר לחשוב על מלון או סלון של חברים אבל בסוף עלמה הכריעה את הכף - ראינו שעוד מעבר באותו יום יהיה פשוט יותר מדי.
בקצרה נאמר כי השבוע היה צפוף ומלחיץ, אלמנט הלחץ התגבר כשגילינו לקראת אמצע השבוע כי למרות ההבטחות הם שוב לא מסיימים את השיפוץ. שוב התחלנו להתלבט והתקשרנו בצעד נואש למעונות למשפחות של האוניברסיטה, בר"כ יש רשימת המתנה של חצי שנה אך במקרה בדיוק התפנה להם מקום והם אמרו - אתם יכולים להכנס ביום שישי. במקביל בעל הבית הבטיח לנו לסיים עד יום שבת את המטבח וחדרי השינה כך שנוכל להתחיל לגור בבית והם ימשיכו לשפץ את הסלון. ההתלבטות הייתה גדולה - הבית שאנחנו מחכים לו כבר יותר מחודש ושנמצא באזור מצוין, עם חצר, חדר עבודה/אורחים ובמחיר מציאה יחסית לעומת המעונות שהם חדשים ומוכנים אבל זו דירה של 3 חדרים קטנים ומחיר שיחסוך לנו בין 500 ל-600 דולר לחודש.
ביום חמישי החלטנו ללכת על הבית בכל זאת (היה לנו מאוד קשה לוותר עליו ואנחנו שמחים שלא ויתרנו)
אז הנה אנחנו - השיפוץ עדיין לא הסתיים, אבל יש לנו אחלה חדרי שינה ומטבח והחצר מתחילה ללבוש צורה וכל יום ב-1300 מפסיק הרעש לכבוד שנת הצהריים של הנסיכה.
סוף סוף אפשר להתחיל לפתח שיגרה, הבגדים כבר לא במזוודות וההרגשה הרבה יותר טובה!
אז קבלו תמונות עדכניות של הבית:
כבר לפני שבועיים וחצי היינו אמורים לעבור סוף סוף לבית הקבוע והנוכחי, מאוד חיכינו לכך והתרגשנו ומאוד זה בלשון המעטה (תחשבו על לחיות יותר מחודש מתוך מזוודות עם ילדה בת שנה וחצי בבית שכולו ריהוט וינטיג' מפונפן).
אך מה? יומיים לפני המעבר המיוחל, התברר שהם (בעלי הבית והבנאים) לא עומדים בלוח הזמנים, המצב היה מאוד מלחיץ כי היינו חייבים לפנות את הבית הזמני בו שהינו עד אז, בלית ברירה פנינו שוב לאינטרנט ומצאנו חדר (אחד כן) בדירת שני חדרים ללא סלון שלפי המשכיר הייתה אמורה להיות ריקה רק לנו למשך השבוע.
ביום המעבר (שישי בבוקר) בעוד עוז נוסע לפגוש את המשכיר ואני מתמודדת עם עלמה הבוכה והלחוצה בשל האריזות התברר כי הבחור שיקר לנו והוא מתכוון לגור איתנו יחד בדירה כל השבוע. היינו אובדי עצות. מצד אחד מאוד נלחצנו גם כי הוא שיקר וגם כי ממש לא התחשק לנו לגור עם שותף זר...
התחלנו כבר לחשוב על מלון או סלון של חברים אבל בסוף עלמה הכריעה את הכף - ראינו שעוד מעבר באותו יום יהיה פשוט יותר מדי.
בקצרה נאמר כי השבוע היה צפוף ומלחיץ, אלמנט הלחץ התגבר כשגילינו לקראת אמצע השבוע כי למרות ההבטחות הם שוב לא מסיימים את השיפוץ. שוב התחלנו להתלבט והתקשרנו בצעד נואש למעונות למשפחות של האוניברסיטה, בר"כ יש רשימת המתנה של חצי שנה אך במקרה בדיוק התפנה להם מקום והם אמרו - אתם יכולים להכנס ביום שישי. במקביל בעל הבית הבטיח לנו לסיים עד יום שבת את המטבח וחדרי השינה כך שנוכל להתחיל לגור בבית והם ימשיכו לשפץ את הסלון. ההתלבטות הייתה גדולה - הבית שאנחנו מחכים לו כבר יותר מחודש ושנמצא באזור מצוין, עם חצר, חדר עבודה/אורחים ובמחיר מציאה יחסית לעומת המעונות שהם חדשים ומוכנים אבל זו דירה של 3 חדרים קטנים ומחיר שיחסוך לנו בין 500 ל-600 דולר לחודש.
ביום חמישי החלטנו ללכת על הבית בכל זאת (היה לנו מאוד קשה לוותר עליו ואנחנו שמחים שלא ויתרנו)
אז הנה אנחנו - השיפוץ עדיין לא הסתיים, אבל יש לנו אחלה חדרי שינה ומטבח והחצר מתחילה ללבוש צורה וכל יום ב-1300 מפסיק הרעש לכבוד שנת הצהריים של הנסיכה.
סוף סוף אפשר להתחיל לפתח שיגרה, הבגדים כבר לא במזוודות וההרגשה הרבה יותר טובה!
אז קבלו תמונות עדכניות של הבית:
והחצר:
איזה בית מדהים!!!!!!
השבמחקאיך אני שמחה שלמרות כל הטלאות חיכיתם לו. אין מה לעשות - בית על קרקע לא משתווה לשום דירה על הקומות, מפוארת כמה שלא תהיה. והבית שלכם נראה מקסים - שופע באור ובירק. מה עוד אפשר לבקש???
אהבתי את המיטה של עלמל'ה הקטנה על הרצפה. מזל טו! את יודעת, נראה לי שאמרתי כבר, אך אני אוסיף עוד. המעבר הזה עושה רק טוב לקשר שלנו - אני לומדת עליך עוד ועוד דברים חדשים, למשל, שאת כותבת מוכשרת. וגם פתאום אנחנו מפתחים נושאי שיחה שמשום מה לא הצלחנו להתפנות אליהם בארץ. למשל, לא היה לי מושג ששקלתם את העברת עלמה לישון על המזרון. ועוד כמה דברים אחרים. בקיצור, אני הרווחתי מאוד המעבר שלכם. אך מצד שני, תחזרו בבקשה בקרוב - אני מבטיחה למצוא הזדמנות להעמיק את השיחות המעשירות שלנו גם כאן:)