לא להאמין, אבל אנחנו כאן כבר חודש.
מצד אחד זה עבר מהר, מצד שני נראה עם כל ההתרחשויות כאילו עבר הרבה יותר זמן...
החלטתי לכתוב את הבלוג הזה קודם כל בשבילך עלמה שלי שתוכלי לצפות ברשמים האלה וללמוד על עצמך בהתחלת החיים ועל כל החוויות שחלק מהן בודאי לא תזכרי (באופן המודע של הזיכרון). וגם כמובן בשביל אבא שלך ובשבילי כי את כל-כך מדהימה עכשיו וכל הזמן משתנה, מתפתחת ולומדת תעלולים חדשים שקשה לעקוב ואנחנו לא רוצים לפספס.הבלוג מיועד גם לכם, המשפחה והחברים וכל היקרים לנו שעכשיו רחוקים פיזית מאיתנו, שתוכלו להנות, לקרוא ולראות את מעלליה של הקטנה שלנו בקליפורניה.
אז איך מתחילים? פשוט אספר ממאורעות החודש האחרון.
זה היה חודש מאוד מרגש - כולל כמובן את הימים אויותר נכון השבועות שקדמו לפרידה מהארץ, סבב ממושך של פרידות מהיקרים לנו, מפפיה שלנו, מהבית שלנו וכתוצאה מכך מכל מה שמוכר, ומהשיגרה המבורכת של עלמה ושלנו.
אז נחזור קצת אחורה...
מצד אחד זה עבר מהר, מצד שני נראה עם כל ההתרחשויות כאילו עבר הרבה יותר זמן...
החלטתי לכתוב את הבלוג הזה קודם כל בשבילך עלמה שלי שתוכלי לצפות ברשמים האלה וללמוד על עצמך בהתחלת החיים ועל כל החוויות שחלק מהן בודאי לא תזכרי (באופן המודע של הזיכרון). וגם כמובן בשביל אבא שלך ובשבילי כי את כל-כך מדהימה עכשיו וכל הזמן משתנה, מתפתחת ולומדת תעלולים חדשים שקשה לעקוב ואנחנו לא רוצים לפספס.הבלוג מיועד גם לכם, המשפחה והחברים וכל היקרים לנו שעכשיו רחוקים פיזית מאיתנו, שתוכלו להנות, לקרוא ולראות את מעלליה של הקטנה שלנו בקליפורניה.
אז איך מתחילים? פשוט אספר ממאורעות החודש האחרון.
זה היה חודש מאוד מרגש - כולל כמובן את הימים אויותר נכון השבועות שקדמו לפרידה מהארץ, סבב ממושך של פרידות מהיקרים לנו, מפפיה שלנו, מהבית שלנו וכתוצאה מכך מכל מה שמוכר, ומהשיגרה המבורכת של עלמה ושלנו.
אז נחזור קצת אחורה...
לא התאפקתי!
השבמחקהייתי חייבת להשאיר תגובה, יותר נכון, להשמיע צהלת שמחה! ישששששששששששששש! יאווווווווו!
איך אני שמחה על החלטתך זו!
את הולכת להנות כל כך מהכתיבה כאן! אני מזהירה - זה מדבק. נצורים בה כל כך הרבה דברים, אך יותר מכל, זה סוג של טיפול. חשבון נפש שכזה. אני כל כך שמחה בשבילכם שתהיה לכם מזכרת שכזו שתשאר לשנים רבות מתקופה נפלאה זו.
המון בהצלחה!
אוהבת מאוד ומתגעגעת,
מירי
סחטין השם של הבלוג!...:)