כבר זמן רב שאת מגלה עניין רב באחד מפלאי העולם - תינוקות וכיצד הם באים לעולם והיחסים בין בני המשפחה השונים.
קשה לי להגיד איך זה התחיל, אבל זכור לי שכשהיית בסביבות גיל שנתיים התחלת לגלות עיניין רב בספר שהכנו לך לגיל שנה. מצאת אותו בארון הספרים שכמנהגך טיפסת על אחד מהכיסאות הקטנים שלך כדי למצוא "אוצרות" של ספרים שחדשים לך או שלא עיינת בהם כבר הרבה זמן. את מאוד אוהבת להסתכל בתמונות, לשמוע את הטקסט ולשאול אלות, ואחד הדברים שריתקו אותך ביותר הוא התמונות שלי מההיריון איתך וההסבר שהיית בתוך הבטן שלי.
די מהר עשית משם קישור לחברות ובנות משפחה בהיריון והבנה שמהבטן של אימהות מגיעים תינוקות אחר-כך. השלב הבא היה בקשה לאחים ואחיות, שעליה את חוזרת לפחות פעם ביום כבר חודשים רבים. זה הולך בדרך-כלל ככה: "אני רוצה אח ואחות, קודם אחות ואחר-כך אח" ולפעמים לחרדתנו "אח ואחות שיהיו ביחד בבטן של אמא":-)
כשנפגשת בארץ עם מירי וכאן עם ברברה שהיו בהיריון עד לא מזמן אמרת מדי פעם "אני רוצה לראות את התינוק שבבטן" וכשהסברנו שאי-אפשר בינתיים עד שיוולד אמרת "עכשיו"! בתסכול.
לפני כמה חודשים כשנסענו באוטו שאלת אותי פתאום : " אמא, אבא היה פעם בבטן של סבתא עירית?"
ועכשיו כשסבתא מירה מבקרת אותנו את מדברת איתה ואיתנו על הנושא המון: "סבתא מירה היא אמא של אמא, וסבתא רבקה היא אמא של סבתא, ואמא הייתה בבטן של סבתא" ועוד ועוד...
אבל לפני כמה ימים קרה דבר שהרגיש לי מאוד חזק ומיוחד. טיילנו את, סבתא מירה ואני בחוף יפהפה שנקרא
Muir Beach ונמצא ב-Marin county צפונית לסן-פרנסיסקו. היה יום שימשי נהדר, טיילנו להנאתנו על החוף ובסוף עלינו על הגבעה לתצפית. את כבר היית עייפה, השעה התקרבה לשעת מנוחת הצהריים שלך ואז איבדת שיווי משקל ונפלת על שיח קוצני ונשרטת מעט באף ובפה. בכית הרבה וחיבקתי אותך ואמרת לי "אמא, אני רוצה שוב להיות תינוקת שלך" האמירה הזאת מאוד שכיחה אצלך, ואני אמרתי "בטח שאת תינוקת שלי, ואני אוהבת אותך" ואז אמרת "לא, אני רוצה לחזור ולהיות תינוקת בתוך הבטן שלך", אני עניתי "אי-אפשר לחזור לתוך הבטן אחרי שיוצאים, אבל אני פה איתך" ואת חזרת על בקשתך עוד כמה פעמים כשלבסוף שאלתי "את רוצה שאעטוף אותך בחיבוק שלי?" ואת ענית שכן ונכנסת עמוק לתוך זרועותי כשאני משתדלת לעטוף אותך מכל הכיוונים, נרגעת לאיטך וירדנו לנו חזרה אל האוטו ואל השינה.
הרבה פעמים אמרת שיש לך תינוק בבטן ודיברנו על כך שלילדות עדיין אין תינוקות בבטן, את גם אוהבת מאוד לשחק בבובות בצורת תינוק או לא, להניק אותם, לחתל אותם (בחיתול ומגבונים דימיוננים ופח אשפה דמיוני אליו זורקים את החיתולים המלוכלכים), לשיר להם שירי ערש, ללכת איתם במנשא מאולתר מהכפיה הלבנה שהבאנו פעם מסיני והיא מאוד שימושית בתור מנשא/שמיכה לתינוקות.
כל פעם התפקידים בין הבובות משתנים - הם אבא, אמא, סבתא, סבא והם מחליפים ביניהם את התפקידים.
היום בבוקר הדהמת אותנו באמירה חדשה בזמן ארוחת הבוקר, ישבנו ארבעתנו לשולחן- סבתא, את, אבא ואני ואת אמרת:
"סבתא כשאני אהיה גדולה ותהיה לי תינוקת בבטן והיא תיוולד אני רוצה שתיקני לה מתנות, אבוקדו וסושי מפלסטיק שהיא תוכל לשחק איתם ולהכניס אותם לפה".
והנה תמונות מאותו יום ב-Muir beach:
